שאלה 1: מהי השפעת המערכת הסימפתטית על מערכת העיכול (GI) ומהו הנוירוטרנסמיטר העיקרי שלה?
א) בעיקר מעוררת (excitatory); אצטילכולין.
ב) בעיקר מעכבת (inhibitory); נוראפינפרין.
ג) בעיקר מעכבת; אצטילכולין.
ד) בעיקר מעוררת; נוראפינפרין.
שאלה 2: מה תפקידם של תאי קחאל (Interstitial cells of Cajal) במערכת העצבים האנטרית?
א) הם מפרישים חומצה הידרוכלורית.
ב) הם משמשים כקוצבי לב (pacemaker cells) היוצרים את הפעילות החשמלית הפנימית של מערכת העיכול.
ג) הם סופגים נוטריינטים מהמזון.
ד) הם תאי חיסון הממוקמים ב-lamina propria.
שאלה 3: כיצד פועל ניאוסטיגמין, המשמש להיפוך חסם עצב-שריר, על תנועתיות המעי?
א) הוא מפחית את פעילות המעי על ידי חסימת קולטנים מוסקריניים.
ב) אין לו השפעה על תנועתיות המעי.
ג) הוא מגביר את הפעילות הפאראסימפתטית ואת פריסטלטיקת המעי על ידי הגברת זמינות האצטילכולין.
ד) הוא פועל ישירות על קולטני אופיואידים במעי.
שאלה 4: מהי הפעולה הכפולה של אופיואידים על המסלולים העצביים השולטים בתנועתיות המעי דרך קולטני µ במקלעת המיאנטרית (myenteric plexus)?
א) הם מעכבים מסלולים מעוררים ומעוררים מסלולים מעכבים.
ב) הם מעכבים גם מסלולים מעוררים וגם מסלולים מעכבים.
ג) הם מעוררים גם מסלולים מעוררים וגם מסלולים מעכבים.
ד) הם פועלים רק על מסלולים מעוררים.
שאלה 5: מהו ההבדל העיקרי בין אילאוס פוסט-אופרטיבי (Postoperative Ileus) בשלב המוקדם (הנוירוגני) לשלב המאוחר (הדלקתי)?
א) השלב המוקדם נמשך ימים, והמאוחר שעות.
ב) השלב המוקדם נגרם מגירוי פאראסימפתטי, והמאוחר מגירוי סימפתטי.
ג) השלב המוקדם נגרם מגירוי סימפתטי ישיר ונמשך שעות, והשלב המאוחר נגרם מתגובה דלקתית ונמשך ימים.
ד) השלב המוקדם נגרם מאופיואידים, והמאוחר מהרדמה נדיפה.
שאלה 6: איזה מהבאים אינו מרכיב מרכזי בפרוטוקול ERAS (Enhanced Recovery After Surgery) כפי שמתואר בפרק?
א) צום מוחלט של 12 שעות לפני הניתוח.
ב) הימנעות משימוש מיותר בצינורות, נקזים וצנתרים.
ג) ניוד והליכה מוקדמים.
ד) בקרת כאב אופטימלית תוך הימנעות מאופיואידים.
שאלה 7: מדוע הרדמה אפידורלית, במיוחד טורקלית, יכולה להפחית את השכיחות של אילאוס פוסט-אופרטיבי?
א) היא גורמת לשיתוק מוחלט של המעי.
ב) היא חוסמת רפלקסים סימפתטיים מעכבים, ומשאירה את הפעילות הפאראסימפתטית המעוררת ללא התנגדות.
ג) היא מגבירה את שחרור הנוראפינפרין במערכת העיכול.
ד) היא פועלת כאגוניסט ישיר לקולטני מוטילין.
שאלה 8: מהו תפקידו של ה-Migrating Motor Complex (MMC)?
א) לכווץ את הסוגר האנאלי הפנימי.
ב) לערבב מזון עם מיצי קיבה לאחר ארוחה.
ג) להעביר שאריות מזון וחיידקים לאורך המעי הדק בתקופות צום.
ד) להאט את התרוקנות הקיבה.
שאלה 9: כיצד משפיעה הגדלה מהירה בריכוז דספלורן על מערכת העיכול, בהשוואה לחומרים נדיפים אחרים?
א) היא גורמת לעלייה חדה בתנועתיות המעי.
ב) היא גורמת להפעלה סימפתטית חזקה יותר, שעלולה לעכב את תפקוד המעי באופן זמני.
ג) אין לה כל השפעה ייחודית.
ד) היא משמרת טוב יותר את זרימת הדם למעי.
שאלה 10: מהי הסכנה הפוטנציאלית במתן סוקצינילכולין מבחינת מערכת העיכול?
א) הוא גורם לאילאוס ממושך.
ב) הוא עלול להפחית את זרימת הדם למעי.
ג) הפסציקולציות שהוא גורם עלולות להעלות את הלחץ התוך-קיבתי ולגרום לרפלוקס.
ד) הוא מעכב את פעולת האנזים פפסין.
שאלה 11: איזה חלק של המעי הגס אחראי בעיקר לאחסון הצואה לפני ההפרשה?
א) המעי העולה (Ascending colon).
ב) המעי הרוחבי (Transverse colon).
ג) המעי היורד והסיגמואידי (Descending and sigmoid colon).
ד) הצקום (Cecum).
שאלה 12: מהי אכלזיה (Achalasia)?
א) מחלה דלקתית של רירית המעי.
ב) חוסר יכולת של שרירי הוושט החלקים להרפות, בשילוב עם טונוס מוגבר של הסוגר הוושטי התחתון (LES).
ג) היווצרות כיסים בדופן הוושט (דיברטיקולה).
ד) התכווצויות לא מתואמות של שרירי הוושט.
שאלה 13: איזה עצבוב פאראסימפתטי אחראי על המחצית הראשונה של המעי הגס (עד לאמצע המעי הרוחבי)?
א) עצבי האגן (Pelvic nerves).
ב) עצב הוואגוס (Vagus nerve).
ג) העצב הספלנכני (Splanchnic nerve).
ד) מקלעת הצליאק (Celiac plexus).
שאלה 14: מדוע כריתה של יותר מ-100 ס"מ של האילאום הסופי גורמת לשלשול חמור?
א) מכיוון שהג'ג'ונום אינו מסוגל לספוג מים.
ב) מכיוון שהאילאום הוא האתר העיקרי לספיגת גלוקוז.
ג) מכיוון שרוב הויטמינים נספגים באילאום.
ד) מכיוון שחוסר ספיגה של מלחי מרה גורם להפרשת מים ושומן במעי הגס.
שאלה 15: כיצד משפיע ניתוח בטן פתוח עם מניפולציה של המעי על מערכת החיסון המקומית?
א) הוא מדכא את מערכת החיסון ומונע תגובה דלקתית.
ב) הוא גורם לשחרור ציטוקינים, הסתננות לויקוציטים לדופן המעי והגברת החדירות.
ג) הוא גורם לתגובה אלרגית מקומית בלבד.
ד) אין לו השפעה על מערכת החיסון.
שאלה 16: מהו ההבדל העיקרי בין כאב ויסצרלי (מאיברים פנימיים) לכאב סומטי (משטח הגוף)?
א) כאב ויסצרלי הוא תמיד חד וממוקם היטב.
ב) כאב ויסצרלי מועבר אך ורק על ידי סיבים פאראסימפתטיים.
ג) כאב ויסצרלי הוא לרוב עמום, מפושט, קשה למיקום ומלווה בתגובות רגשיות ואוטונומיות חזקות.
ד) כאב סומטי אינו גורם לכיווץ שרירים רפלקסיבי.
שאלה 17: איזה מהבאים אינו מהווה סיבוך פוטנציאלי של חסם מקלעת הצליאק (Celiac Plexus Block)?
א) תת-לחץ דם.
ב) שלשול.
ג) יתר לחץ דם חריף.
ד) פרפלגיה (בגישה אחורית).
שאלה 18: מדוע שימוש שגרתי בצינורות ניקוז (drains) לאחר ניתוחי בטן גדולים נמצא במגמת ירידה כחלק מפרוטוקולי ERAS?
א) מכיוון שהם יקרים מדי.
ב) מכיוון שאין מספיק ראיות התומכות ביעילותם במניעת דליפה אנסטומוטית, והם קשורים לסיבוכים כמו זיהומים.
ג) מכיוון שהם גורמים לכאב רב יותר מאשר הניתוח עצמו.
ד) מכיוון שהם מעכבים את פעולת האופיואידים.
שאלה 19: מהו המנגנון שבו הכנה מכאנית של המעי לפני ניתוח עלולה להשפיע לרעה על מצבו הפיזיולוגי של המטופל?
א) היא גורמת לעלייה ברמות האשלגן והסידן בדם.
ב) היא גורמת להתייבשות, שינויים אלקטרוליטריים ואוסמולריות מוגברת בפלזמה.
ג) היא משפרת את יכולת המטופל לעמוד במאמץ.
ד) היא סטרילית ואינה משפיעה על הפיזיולוגיה.
שאלה 20: כיצד משפיעה היפותרמיה פרי-אופרטיבית על הסיכון לזיהום בפצע הניתוח?
א) היא מפחיתה את הסיכון על ידי האטת גדילת חיידקים.
ב) אין לה השפעה על שיעור הזיהומים.
ג) היא מגבירה את הסיכון פי שלושה, בין היתר עקב כיווץ כלי דם עורי והיפוקסיה רקמתית.
ד) היא משפיעה רק על זיהומים ויראליים.
שאלה 21: מהו הבסיס הפיזיולוגי להמלצה על העמסת פחמימות לפני ניתוח כחלק מפרוטוקול ERAS?
א) להעלות את רמות הגלוקוז בדם כדי לגרום להיפרגליקמיה מתונה.
ב) להסיט את המטבוליזם למצב אנאבולי, להפחית תנגודת לאינסולין ולשמר מסת גוף רזה.
ג) לגרום לתחושת שובע כדי להפחית בחילות לאחר הניתוח.
ד) להאט את התרוקנות הקיבה.
שאלה 22: אילו שתי תנועות עיקריות מאפיינות את המוטיליות במערכת העיכול?
א) תנועות ערבוב ותנועות ספיגה.
ב) תנועות ערבוב ותנועות הנעה (פרופולסיביות).
ג) תנועות פריסטלטיות ותנועות אנטי-פריסטלטיות.
ד) תנועות סגמנטציה והתכווצויות טוניות.
שאלה 23: מהי ההשפעה של מתן חנקן תת-חמצני (Nitrous Oxide) על חללים המכילים גז בגוף, כמו המעי?
א) הוא נספג מהמעי לדם ומפחית את נפחו.
ב) אין לו השפעה על נפח הגז במעי.
ג) הוא דיפוזיבי מאוד ונוטה להצטבר במעי, מה שגורם להרחבתו.
ד) הוא מפחית את תנועתיות המעי באופן ישיר.
שאלה 24: כיצד כריתת מעי דק משפיעה על תנועתיות הקיבה?
א) היא מאטה את תנועתיות הקיבה.
ב) היא מגבירה את תנועתיות הקיבה.
ג) אין לה השפעה על תנועתיות הקיבה.
ד) ההשפעה תלויה במין המטופל.
שאלה 25: מהי ההשפעה של ניתוק והשקה מחדש של המעי (transection and anastomosis) על הפעילות המוטורית שלו?
א) אין כל השפעה, והפעילות חוזרת לקדמותה מיד.
ב) הפעילות המוטורית נפסקת לצמיתות בחלק המרוחק.
ג) יש אובדן של רצף מיוגני, והחלק המרוחק מסתמך על קוצב פנימי איטי יותר, אך יש התאוששות מסוימת עם הזמן.
ד) ההשקה גורמת להיפר-פריסטלטיקה קבועה.
שאלה 26: מהי הבדיקה המקובלת ביותר להערכת תנועתיות הקיבה?
א) מנומטריה של הוושט.
ב) סדרת צילומי GI עליון עם בליעת בריום.
ג) מיפוי התרוקנות קיבה עם ארוחה מסומנת רדיואקטיבית.
ד) בדיקת נשיפה לאבחון הליקובקטר פילורי.
שאלה 27: כיצד מאובחנים ממצאים לא תקינים במנומטריה של המעי הדק?
א) הם מסווגים לסיבות זיהומיות או אוטואימוניות.
ב) הם מסווגים לסיבות מיופתיות (בעיית שריר) או נוירופתיות (בעיה עצבית).
ג) הם תמיד מצביעים על חסימה מכנית.
ד) הם אינם ניתנים לסיווג.
שאלה 28: מהי ההשפעה של חוסמי בטא על מערכת העיכול?
א) חוסמי בטא מגרים את קולטני אלפא-2, המעכבים שחרור אצטילכולין.
ב) חוסמי בטא מכווצים את שרירי הסוגרים ומרפים את שרירי המעי.
ג) חסימת קולטני בטא מאפשרת פעולה לא מאוזנת של קולטני אלפא, מה שיכול להאט את תנועתיות המעי.
ד) הפרק אינו מפרט את ההשפעה של חוסמי בטא.
שאלה 29: איזה חלק של הוושט מורכב משריר משורטט (striated muscle)?
א) השליש העליון.
ב) השליש האמצעי.
ג) שני השלישים התחתונים.
ד) כל הוושט מורכב משריר חלק.
שאלה 30: מהו ההבדל העיקרי בין קולטני האופיואידים המרכזיים וההיקפיים מבחינת תופעות הלוואי על מערכת העיכול?
א) הקולטנים המרכזיים גורמים לעצירות, וההיקפיים לאנלגזיה.
ב) הקולטנים המרכזיים מתווכים בעיקר אנלגזיה, בעוד שהקולטנים ההיקפיים במעי מתווכים בעיקר את תופעות הלוואי של האטת התנועתיות והעצירות.
ג) אין הבדל תפקודי ביניהם.
ד) הקולטנים ההיקפיים אינם מגיבים למורפיום.
Made with