שאלה 1: על פי הפרק, איזה פרמטר קובע את סילוק הפחמן הדו-חמצני (CO2​) מהגוף בצורה הישירה ביותר ?
א) נפח מת-חלל אנטומי.
ב) אוורור דקה כולל (Total minute ventilation).
ג) אוורור אלוואולרי (Alveolar ventilation).
ד) קיבולת הדיפוזיה של הריאה.
שאלה 2: במטופל עם תסחיף ריאתי, לאיזה ערך יכול להגיע היחס בין המת-חלל לנפח הנשימה (VD​/VT​) ?
א) עד 20% מנפח הנשימה.
ב) עד 40% מנפח הנשימה.
ג) עד 60% מנפח הנשימה.
ד) מעל 80% מנפח הנשימה.
שאלה 3: כיצד משפיעה נשימה בנפחי ריאה קטנים (Low lung volumes) על מכניקת הנשימה?
א) היא מפחיתה את התנגדות דרכי האוויר ומקלה על הנשימה.
ב) היא מגבירה את התנגדות דרכי האוויר ומעודדת סגירה שלהן.
ג) היא אינה משפיעה על התנגדות דרכי האוויר, אך מפחיתה את ה-Compliance.
ד) היא מגבירה את ה-FRC באופן פרדוקסלי.
שאלה 4: מה מהבאים אינו נמנה עם ארבע הסיבות העיקריות להיפוקסמיה המוזכרות בפרק?
א) דלף מימין לשמאל (Right-to-left shunt).
ב) חוסר התאמה בין אוורור לזרימה (VA​/Q mismatch).
ג) היפרוונטילציה אלוואולרית.
ד) פגיעה בדיפוזיה.
שאלה 5: מהו האפקט של רוב חומרי ההרדמה על טונוס שרירי השלד ועל ה-Functional Residual Capacity (FRC)?
א) מגבירים טונוס שרירים ומעלים FRC.
ב) מפחיתים טונוס שרירים ומפחיתים FRC.
ג) אינם משפיעים על טונוס השרירים או על ה-FRC.
ד) מפחיתים טונוס שרירים אך מעלים FRC.
שאלה 6: מטופל עם מתהמוגלובינמיה יציג בבדיקת גזים בדם:
א) PaO2​ נמוך ותכולת חמצן (CaO2​) נמוכה.
ב) PaO2​ תקין אך תכולת חמצן (CaO2​) נמוכה במדידה ישירה.
ג) PaO2​ גבוה ותכולת חמצן (CaO2​) גבוהה.
ד) PaO2​ תקין ותכולת חמצן (CaO2​) תקינה.
שאלה 7: מהם שני המנגנונים העיקריים שבאמצעותם הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) פוגעת באספקת החמצן לרקמות?
א) כיווץ כלי דם ריאתיים והסטת עקומת הדיסוציאציה ימינה.
ב) ירידה בתכולת החמצן בדם והסטת עקומת הדיסוציאציה שמאלה.
ג) עלייה בייצור חומצה לקטית והרחבת כלי דם היקפיים.
ד) פגיעה ישירה במיטוכונדריה והגברת צריכת החמצן.
שאלה 8: מהו אפקט בוהר (Bohr effect) וכיצד הוא בא לידי ביטוי בקפילרות המערכתיות?
א) עלייה ב-PCO2​ ו-pH נמוך מסיטים את עקומת הדיסוציאציה ימינה, ומקלים על שחרור חמצן לרקמות.
ב) ירידה ב-PCO2​ ו-pH גבוה מסיטים את עקומת הדיסוציאציה ימינה, ומקלים על קשירת חמצן בריאות.
ג) עלייה ב-PCO2​ גורמת להסטת העקומה שמאלה, ומעכבת שחרור חמצן.
ד) האפקט מתאר את יכולת ההמוגלובין לקשור CO2​.
שאלה 9: מהו אפקט הלדיין (Haldane effect) ומה תרומתו להיפרקרביה הנגרמת ממתן חמצן למטופלי COPD?
א) חמצון הדם מגביר את יכולתו לשאת CO2​, מה שמפחית PaCO2​.
ב) חמצון הדם מפחית את יכולתו לשאת CO2​ (כקרבמינו-המוגלובין וכביקרבונט), מה שמשחרר CO2​ לפלזמה ומעלה PaCO2​.
ג) חמצון הדם מדכא את מרכז הנשימה וגורם להיפוונטילציה.
ד) האפקט מתאר רק את השינוי ביצירת תרכובות קרבמינו.
שאלה 10: מהי המשמעות של נפילת ה-FRC אל מתחת ל-Closing Capacity (CC) בזמן הרדמה?
א) הריאה הופכת להיות בעלת היענות (compliance) גבוהה יותר.
ב) מתרחשת סגירה של דרכי אוויר קטנות באזורים התלויים במהלך נשימה רגילה.
ג) המת-חלל הפיזיולוגי קטן.
ד) אין לכך משמעות קלינית במטופל בריא.
שאלה 11: כיצד משתנה היענות הריאה (Lung Compliance) במחלות כמו פיברוזיס ריאתי ואמפיזמה?
א) בפיברוזיס ההיענות עולה, ובאמפיזמה היא יורדת.
ב) בפיברוזיס ההיענות יורדת, ובאמפיזמה היא עולה.
ג) בשתי המחלות ההיענות יורדת.
ד) בשתי המחלות ההיענות עולה.
שאלה 12: איזה אזור בדרכי האוויר תורם את רוב ההתנגדות לזרימת אוויר?
א) דרכי האוויר הקטנות (קוטר < 2 מ"מ).
ב) נאדיות הריאה.
ג) דרכי האוויר הגדולות (קנה וסימפונות ראשיים).
ד) חלל הפה והאף.
שאלה 13: כיצד משפיעה נשימה עם "שפתיים קפוצות" (Pursed-lips breathing) על מכניקת הנשימה במטופלי COPD?
א) היא מגבירה את קצב הנשימה כדי לשפר את החמצון.
ב) היא מזיזה את נקודת הלחץ השווה (EPP) לכיוון דרכי אוויר קטנות וגורמת לקריסתן.
ג) היא מאטה את הנשיפה, ובכך מזיזה את נקודת הלחץ השווה לכיוון דרכי אוויר גדולות ומונעת קריסת דרכי אוויר קטנות.
ד) היא גורמת לכיווץ פרדוקסלי של הסרעפת.
שאלה 14: בנבדק בריא במנח עומד, לאיזה אזור בריאה יופנה רוב האוורור במהלך נשימה רגילה ושקטה?
א) לאזורים העליונים (apical), מכיוון שהם מנופחים יותר במנוחה.
ב) לאזורים התחתונים (basal), מכיוון שהם פחות מנופחים במנוחה ולכן בעלי היענות גבוהה יותר.
ג) האוורור יתפזר באופן שווה בכל הריאה.
ד) לאזורים המרכזיים של הריאה.
שאלה 15: מהי הגדרת Closing Capacity (CC)?
א) הנפח המינימלי שניתן לנשוף מהריאה.
ב) סך הנפח בריאה שבו מתחילה סגירה של דרכי אוויר קטנות באזורים התלויים (Residual Volume + Closing Volume).
ג) היכולת של הריאה להתכווץ באופן אקטיבי.
ד) נפח הגז הנשאר בריאה לאחר נשיפה מאומצת.
שאלה 16: מהו המנגנון העיקרי שבאמצעותו נגרמת אטלקטזיס (תמט) במהלך הרדמה כללית?
א) לחץ חיובי גבוה מדי מהמנשם.
ב) ירידה ב-FRC ושימוש בריכוזי חמצן גבוהים.
ג) שיתוק של שרירי הנשימה בלבד.
ד) הצטברות נוזלים בדרכי האוויר.
שאלה 17: מהי התרומה היחסית של אטלקטזיס (שאנט) ושל סגירת דרכי אוויר (VA​/Q נמוך) לפגיעה בחמצון במהלך הרדמה?
א) אטלקטזיס אחראי כמעט לכל הפגיעה.
ב) סגירת דרכי אוויר אחראית כמעט לכל הפגיעה.
ג) שני המנגנונים יחד אחראים לכ-75% מהפגיעה הכוללת בחמצון.
ד) אין קשר בין תופעות אלו לפגיעה בחמצון.
שאלה 18: כיצד משפיע מהלך הניתוח על מידת האטלקטזיס?
א) ניתוחי בטן אינם מוסיפים לאטלקטזיס הנגרם מההרדמה.
ב) ניתוחי לב-חזה וניתוחי בטן עליונה גורמים למידה הגדולה ביותר של אטלקטזיס, שיכולה להימשך מספר ימים.
ג) האטלקטזיס חולף תמיד עם סיום ההרדמה, ללא קשר לסוג הניתוח.
ד) ניתוחים לפרוסקופיים גורמים לאטלקטזיס חמור יותר מניתוחים פתוחים.
שאלה 19: איזה מהבאים אינו מהווה סיכון מוגבר להיווצרות אטלקטזיס במהלך הרדמה?
א) השמנת יתר (BMI גבוה).
ב) שימוש בריכוז חמצן גבוה.
ג) מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
ד) הרדמה כללית.
שאלה 20: מהי הדרך היעילה ביותר לפתוח אטלקטזיס שנוצר בהרדמה ולשמור על הריאה פתוחה?
א) שימוש ב-PEEP של 5 ס"מ מים בלבד.
ב) ביצוע תמרון גיוס (recruitment maneuver) בלבד, ללא PEEP.
ג) שימוש בנפחי נשימה גדולים (12 מ"ל/ק"ג).
ד) ביצוע תמרון גיוס בלחץ גבוה (כ-40 ס"מ מים) ואחריו הנשמה עם PEEP.
שאלה 21: מהי תגובת הריאות למעבר ממנח שכיבה על הגב (supine) למנח שכיבה על הבטן (prone)?
א) אין שינוי משמעותי בחלוקת האוורור או החמצון.
ב) האוורור הופך להיות אחיד יותר, והחמצון משתפר.
ג) ה-FRC יורד עוד יותר, והחמצון מחמיר.
ד) חלוקת זרימת הדם הופכת פחות אחידה.
שאלה 22: כיצד משפיעה הרדמה על תגובת כלי הדם הריאתיים להיפוקסיה (HPV - Hypoxic Pulmonary Vasoconstriction)?
א) היא מעצימה את התגובה.
ב) היא אינה משפיעה על התגובה.
ג) היא מחלישה (blunts) את התגובה, במיוחד חומרי הרדמה נדיפים.
ד) רק הרדמה תוך-ורידית מחלישה את התגובה.
שאלה 23: כיצד משתווה הפגיעה בחילופי הגזים בהרדמה עם הנשמה ספונטנית לעומת הרדמה עם שיתוק והנשמה מכאנית?
א) הנשמה מכאנית גורמת לפגיעה חמורה משמעותית יותר.
ב) הנשמה ספונטנית מונעת לחלוטין את הפגיעה בחילופי הגזים.
ג) רוב הפגיעה בחילופי הגזים מתרחשת כבר עם ההרדמה והנשימה הספונטנית, והוספת שיתוק והנשמה מכאנית מוסיפה רק פגיעה מינורית.
ד) אין נתונים המשווים בין שני המצבים.
שאלה 24: איזה מהשינויים הבאים אינו מתרחש במעבר ממצב ערות למצב שינה?
א) ירידה בנפח הנשימה (VT​) ובדחף הנשימתי.
ב) ירידה ב-FRC.
ג) עלייה משמעותית בריכוז החמצן בדם.
ד) ירידה באוורור של האזורים התלויים בריאה.
שאלה 25: מהי התרומה של אוורור קולטרלי (Collateral ventilation) לאי-התאמה בין אוורור לזרימה באסתמה?
א) הוא מחמיר את השאנט הריאתי.
ב) הוא מאפשר אוורור מסוים של נאדיות מאחורי דרכי אוויר חסומות, והופך שאנט פוטנציאלי לאזור של VA​/Q נמוך.
ג) הוא גורם להיווצרות מת-חלל פיזיולוגי.
ד) אין לו תפקיד משמעותי באסתמה.
שאלה 26: בהתבסס על משוואת הגז האלוואולרי, כיצד היפוונטילציה (המובילה לעליית PaCO2​ מ-40 ל-80 ממ"כ) תשפיע על ה-PaO2​ במטופל הנושם אוויר חדר?
א) ה-PaO2​ יעלה.
ב) ה-PaO2​ לא ישתנה.
ג) ה-PaO2​ יירד באופן משמעותי.
ד) לא ניתן לחשב זאת ללא נתוני FiO2​.
שאלה 27: מהו ההבדל העיקרי בין המנגנון הגורם להיפוקסמיה בפנאומוניה לבין המנגנון באמפיזמה קשה?
א) בפנאומוניה המנגנון העיקרי הוא פגיעה בדיפוזיה, ובאמפיזמה הוא היפוונטילציה.
ב) בפנאומוניה המנגנון העיקרי הוא שאנט, ובאמפיזמה הוא VA​/Q mismatch.
ג) בשניהם המנגנון העיקרי הוא שאנט.
ד) בשניהם המנגנון העיקרי הוא VA​/Q mismatch.
שאלה 28: מדוע חולה עם פיברוזיס ריאתי עלול לפתח היפוקסמיה חמורה במאמץ, גם אם החמצון שלו במנוחה תקין?
א) כי במאמץ ה-FRC שלו יורד בחדות.
ב) כי הפגיעה בדיפוזיה הופכת למשמעותית יותר כאשר זמן המעבר של הדם בקפילרה מתקצר.
ג) כי במאמץ מתפתח שאנט תוך-לבבי.
ד) כי במאמץ תגובת ה-HPV שלו מדוכאת.
שאלה 29: מה קורה לחלוקת זרימת הדם הריאתית בהרדמה עם PEEP?
א) זרימת הדם מוסטת באופן שווה לכל אזורי הריאה.
ב) זרימת הדם מוסטת מהאזורים התלויים לאזורים הלא-תלויים.
ג) זרימת הדם מוסטת מהאזורים הלא-תלויים המנופחים לאזורים התלויים (שעלולים להיות אטלקטטיים).
ד) ה-PEEP אינו משפיע על חלוקת זרימת הדם.
שאלה 30: בהתבסס על הפרק, מהו האפקט של הנשמה בנפח מתחלף נמוך (6−8 מ"ל/ק"ג) על מטופל מורדם?
א) היא גורמת בהכרח להיפרקרביה.
ב) היא מחמירה אטלקטזיס בהשוואה לנפחים גדולים.
ג) היא נחשבת לאסטרטגיה הגיונית ו"מגינה", שכן היא דומה לנשימה הספונטנית של אדם ער.
ד) היא אינה מומלצת בריאות בריאות.
שאלה 31: מהי התופעה של "Venous admixture"?
א) ערבוב של דם מהווריד הנבוב העליון והתחתון.
ב) מונח כולל המתאר את האפקט המשולב של שאנט אמיתי ושל אזורי VA​/Q נמוך על תכולת החמצן בדם העורקי.
ג) מדד לכמות הדם הוורידי החוזר ללב.
ד) שם נרדף למת-חלל פיזיולוגי.
שאלה 32: כיצד משפיעה הגדלת FiO2​ על שאנט אמיתי ועל אזורים של VA​/Q נמוך?
א) היא משפרת את החמצון בשניהם במידה שווה.
ב) אין לה השפעה על אף אחד מהם.
ג) היא משפרת את החמצון באזורי VA​/Q נמוך אך כמעט ואינה משפיעה על היפוקסמיה הנגרמת משאנט אמיתי.
ד) היא משפרת את החמצון בשאנט אך מחמירה את המצב באזורי VA​/Q נמוך.
שאלה 33: על פי הפרק, מהו הגורם העיקרי להיפוקסמיה בפיברוזיס ריאתי?
א) שאנט גדול.
ב) היפוונטילציה.
ג) חוסר התאמה בין אוורור לזרימה (VA​/Q mismatch).
ד) עלייה במת-חלל הפיזיולוגי.
שאלה 34: במהלך ניתוח לפרוסקופי עם פנאומופריטונאום של CO2​, נצפתה עלייה בחמצון למרות היווצרות אטלקטזיס. מה ההסבר הסביר ביותר לתופעה זו?
א) ה-CO2​ הנספג גורם להרחבת כלי דם ריאתיים באופן כללי.
ב) ה-CO2​ מעצים את תגובת ה-HPV, מה שגורם להסטת דם יעילה מהאזורים האטלקטטיים.
ג) הלחץ התוך-בטני מונע זרימת דם לאזורים התלויים.
ד) ה-CO2​ פועל כחומר הרדמה ומשפר את האוורור.
שאלה 35: מהו האפקט של הרדמה אזורית (ספינלית או אפידורלית) גבוהה על תפקודי הריאות?
א) היא גורמת לירידה משמעותית ב-FRC ולאטלקטזיס.
ב) היא גורמת לירידה של כ-20% בקיבולת השאיפתית (Inspiratory Capacity) אך בדרך כלל אינה פוגעת משמעותית בחילופי הגזים.
ג) היא גורמת לשיתוק מלא של הסרעפת.
ד) היא גורמת להחמרה חמורה ב-VA​/Q mismatch.
שאלה 36: איזה שינוי עיקרי מתרחש בחלוקת האוורור במהלך הרדמה במנח שכיבה?
א) האוורור הופך לאחיד יותר.
ב) האוורור מוסט מהאזורים התלויים (הגביים) לאזורים הלא-תלויים (הקדמיים).
ג) האוורור מוסט מהאזורים הלא-תלויים לאזורים התלויים.
ד) אין שינוי בחלוקת האוורור בהשוואה למצב ערות.
שאלה 37: מדוע קצב הדיפוזיה של CO2​ דרך הממברנה האלוואולרית-קפילרית מהיר פי 20 מזה של חמצן?
א) מכיוון שהמולקולה שלו קטנה יותר.
ב) מכיוון שמפל הלחצים שלו תמיד גדול יותר.
ג) מכיוון שהוא מסיס הרבה יותר ברקמה, למרות משקלו המולקולרי הגבוה יותר.
ד) מכיוון שהוא נקשר להמוגלובין מהר יותר.
שאלה 38: מטופל מורדם ומנושם מכאנית. מהי הדרך הפשוטה ביותר לתקן היפרקרביה שנוצרה עקב עלייה במת-חלל הפיזיולוגי?
א) להעלות את ה-PEEP.
ב) להעלות את ה-FiO2​.
ג) להעלות את האוורור הדקתי (minute ventilation).
ד) לתת תרופות מרחיבות סימפונות.
שאלה 39: מהי ההשפעה של השמנת יתר על ה"חלון הבטוח" (זמן עד דה-סטורציה) במהלך פרה-אוקסיגנציה לפני אינטובציה?
א) היא מאריכה את החלון הבטוח.
ב) אין לה השפעה על החלון הבטוח.
ג) היא מקצרת משמעותית את החלון הבטוח.
ד) ההשפעה תלויה בסוג חומר ההרדמה.
שאלה 40: איזה מהבאים אינו נחשב כלי באסטרטגיית "הנשמה מגננת" (Protective Ventilation) המוזכרת בפרק?
א) שימוש בנפח מתחלף נמוך.
ב) ביצוע תמרוני גיוס.
ג) שימוש בקצב נשימות גבוה ככל האפשר.
ד) שימוש ב-PEEP.
שאלה 1: על פי הפרק, איזה פרמטר קובע את סילוק הפחמן הדו-חמצני (CO2​) מהגוף בצורה הישירה ביותר?
א) נפח מת-חלל אנטומי.
ב) אוורור דקה כולל (Total minute ventilation).
ג) אוורור אלוואולרי (Alveolar ventilation).
ד) קיבולת הדיפוזיה של הריאה.
שאלה 2: במטופל עם תסחיף ריאתי, לאיזה ערך יכול להגיע היחס בין המת-חלל לנפח הנשימה (VD​/VT​)?
א) עד 20% מנפח הנשימה.
ב) עד 40% מנפח הנשימה.
ג) עד 60% מנפח הנשימה.
ד) מעל 80% מנפח הנשימה.
שאלה 3: כיצד משפיעה נשימה בנפחי ריאה קטנים (Low lung volumes) על מכניקת הנשימה?
א) היא מפחיתה את התנגדות דרכי האוויר ומקלה על הנשימה.
ב) היא מגבירה את התנגדות דרכי האוויר ומעודדת סגירה שלהן.
ג) היא אינה משפיעה על התנגדות דרכי האוויר, אך מפחיתה את ה-Compliance.
ד) היא מגבירה את ה-FRC באופן פרדוקסלי.
שאלה 4: מה מהבאים אינו נמנה עם ארבע הסיבות העיקריות להיפוקסמיה המוזכרות בפרק?
א) דלף מימין לשמאל (Right-to-left shunt).
ב) חוסר התאמה בין אוורור לזרימה (VA​/Q mismatch).
ג) היפרוונטילציה אלוואולרית.
ד) פגיעה בדיפוזיה.
שאלה 5: מהו האפקט של רוב חומרי ההרדמה על טונוס שרירי השלד ועל ה-Functional Residual Capacity (FRC)?
א) מגבירים טונוס שרירים ומעלים FRC.
ב) מפחיתים טונוס שרירים ומפחיתים FRC.
ג) אינם משפיעים על טונוס השרירים או על ה-FRC.
ד) מפחיתים טונוס שרירים אך מעלים FRC.
שאלה 6: מטופל עם מתהמוגלובינמיה יציג בבדיקת גזים בדם:
א) PaO2​ נמוך ותכולת חמצן (CaO2​) נמוכה.
ב) PaO2​ תקין אך תכולת חמצן (CaO2​) נמוכה במדידה ישירה.
ג) PaO2​ גבוה ותכולת חמצן (CaO2​) גבוהה.
ד) PaO2​ תקין ותכולת חמצן (CaO2​) תקינה.
שאלה 7: מהם שני המנגנונים העיקריים שבאמצעותם הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) פוגעת באספקת החמצן לרקמות?
א) כיווץ כלי דם ריאתיים והסטת עקומת הדיסוציאציה ימינה.
ב) ירידה בתכולת החמצן בדם והסטת עקומת הדיסוציאציה שמאלה.
ג) עלייה בייצור חומצה לקטית והרחבת כלי דם היקפיים.
ד) פגיעה ישירה במיטוכונדריה והגברת צריכת החמצן.
שאלה 8: מהו אפקט בוהר (Bohr effect) וכיצד הוא בא לידי ביטוי בקפילרות המערכתיות?
א) עלייה ב-PCO2​ ו-pH נמוך מסיטים את עקומת הדיסוציאציה ימינה, ומקלים על שחרור חמצן לרקמות.
ב) ירידה ב-PCO2​ ו-pH גבוה מסיטים את עקומת הדיסוציאציה ימינה, ומקלים על קשירת חמצן בריאות.
ג) עלייה ב-PCO2​ גורמת להסטת העקומה שמאלה, ומעכבת שחרור חמצן.
ד) האפקט מתאר את יכולת ההמוגלובין לקשור CO2​.
שאלה 9: מהו אפקט הלדיין (Haldane effect) ומה תרומתו להיפרקרביה הנגרמת ממתן חמצן למטופלי COPD?
א) חמצון הדם מגביר את יכולתו לשאת CO2​, מה שמפחית PaCO2​.
ב) חמצון הדם מפחית את יכולתו לשאת CO2​ (כקרבמינו-המוגלובין וכביקרבונט), מה שמשחרר CO2​ לפלזמה ומעלה PaCO2​.
ג) חמצון הדם מדכא את מרכז הנשימה וגורם להיפוונטילציה.
ד) האפקט מתאר רק את השינוי ביצירת תרכובות קרבמינו.
שאלה 10: מהי המשמעות של נפילת ה-FRC אל מתחת ל-Closing Capacity (CC) בזמן הרדמה?
א) הריאה הופכת להיות בעלת היענות (compliance) גבוהה יותר.
ב) מתרחשת סגירה של דרכי אוויר קטנות באזורים התלויים במהלך נשימה רגילה.
ג) המת-חלל הפיזיולוגי קטן.
ד) אין לכך משמעות קלינית במטופל בריא.
שאלה 11: כיצד משתנה היענות הריאה (Lung Compliance) במחלות כמו פיברוזיס ריאתי ואמפיזמה?
א) בפיברוזיס ההיענות עולה, ובאמפיזמה היא יורדת.
ב) בפיברוזיס ההיענות יורדת, ובאמפיזמה היא עולה.
ג) בשתי המחלות ההיענות יורדת.
ד) בשתי המחלות ההיענות עולה.
שאלה 12: איזה אזור בדרכי האוויר תורם את רוב ההתנגדות לזרימת אוויר?
א) דרכי האוויר הקטנות (קוטר < 2 מ"מ).
ב) נאדיות הריאה.
ג) דרכי האוויר הגדולות (קנה וסימפונות ראשיים).
ד) חלל הפה והאף.
שאלה 13: כיצד משפיעה נשימה עם "שפתיים קפוצות" (Pursed-lips breathing) על מכניקת הנשימה במטופלי COPD?
א) היא מגבירה את קצב הנשימה כדי לשפר את החמצון.
ב) היא מזיזה את נקודת הלחץ השווה (EPP) לכיוון דרכי אוויר קטנות וגורמת לקריסתן.
ג) היא מאטה את הנשיפה, ובכך מזיזה את נקודת הלחץ השווה לכיוון דרכי אוויר גדולות ומונעת קריסת דרכי אוויר קטנות.
ד) היא גורמת לכיווץ פרדוקסלי של הסרעפת.
שאלה 14: בנבדק בריא במנח עומד, לאיזה אזור בריאה יופנה רוב האוורור במהלך נשימה רגילה ושקטה?
א) לאזורים העליונים (apical), מכיוון שהם מנופחים יותר במנוחה.
ב) לאזורים התחתונים (basal), מכיוון שהם פחות מנופחים במנוחה ולכן בעלי היענות גבוהה יותר.
ג) האוורור יתפזר באופן שווה בכל הריאה.
ד) לאזורים המרכזיים של הריאה.
שאלה 15: מהי הגדרת Closing Capacity (CC)?
א) הנפח המינימלי שניתן לנשוף מהריאה.
ב) סך הנפח בריאה שבו מתחילה סגירה של דרכי אוויר קטנות באזורים התלויים (Residual Volume + Closing Volume).
ג) היכולת של הריאה להתכווץ באופן אקטיבי.
ד) נפח הגז הנשאר בריאה לאחר נשיפה מאומצת.
שאלה 16: מהו המנגנון העיקרי שבאמצעותו נגרמת אטלקטזיס (תמט) במהלך הרדמה כללית?
א) לחץ חיובי גבוה מדי מהמנשם.
ב) ירידה ב-FRC ושימוש בריכוזי חמצן גבוהים.
ג) שיתוק של שרירי הנשימה בלבד.
ד) הצטברות נוזלים בדרכי האוויר.
שאלה 17: מהי התרומה היחסית של אטלקטזיס (שאנט) ושל סגירת דרכי אוויר (VA​/Q נמוך) לפגיעה בחמצון במהלך הרדמה?
א) אטלקטזיס אחראי כמעט לכל הפגיעה.
ב) סגירת דרכי אוויר אחראית כמעט לכל הפגיעה.
ג) שני המנגנונים יחד אחראים לכ-75% מהפגיעה הכוללת בחמצון.
ד) אין קשר בין תופעות אלו לפגיעה בחמצון.
שאלה 18: כיצד משפיע מהלך הניתוח על מידת האטלקטזיס?
א) ניתוחי בטן אינם מוסיפים לאטלקטזיס הנגרם מההרדמה.
ב) ניתוחי לב-חזה וניתוחי בטן עליונה גורמים למידה הגדולה ביותר של אטלקטזיס, שיכולה להימשך מספר ימים.
ג) האטלקטזיס חולף תמיד עם סיום ההרדמה, ללא קשר לסוג הניתוח.
ד) ניתוחים לפרוסקופיים גורמים לאטלקטזיס חמור יותר מניתוחים פתוחים.
שאלה 19: איזה מהבאים אינו מהווה סיכון מוגבר להיווצרות אטלקטזיס במהלך הרדמה?
א) השמנת יתר (BMI גבוה).
ב) שימוש בריכוז חמצן גבוה.
ג) מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
ד) הרדמה כללית.
שאלה 20: מהי הדרך היעילה ביותר לפתוח אטלקטזיס שנוצר בהרדמה ולשמור על הריאה פתוחה?
א) שימוש ב-PEEP של 5 ס"מ מים בלבד.
ב) ביצוע תמרון גיוס (recruitment maneuver) בלבד, ללא PEEP.
ג) שימוש בנפחי נשימה גדולים (12 מ"ל/ק"ג).
ד) ביצוע תמרון גיוס בלחץ גבוה (כ-40 ס"מ מים) ואחריו הנשמה עם PEEP.
שאלה 21: מהי תגובת הריאות למעבר ממנח שכיבה על הגב (supine) למנח שכיבה על הבטן (prone)?
א) אין שינוי משמעותי בחלוקת האוורור או החמצון.
ב) האוורור הופך להיות אחיד יותר, והחמצון משתפר.
ג) ה-FRC יורד עוד יותר, והחמצון מחמיר.
ד) חלוקת זרימת הדם הופכת פחות אחידה.
שאלה 22: כיצד משפיעה הרדמה על תגובת כלי הדם הריאתיים להיפוקסיה (HPV - Hypoxic Pulmonary Vasoconstriction)?
א) היא מעצימה את התגובה.
ב) היא אינה משפיעה על התגובה.
ג) היא מחלישה (blunts) את התגובה, במיוחד חומרי הרדמה נדיפים.
ד) רק הרדמה תוך-ורידית מחלישה את התגובה.
שאלה 23: כיצד משתווה הפגיעה בחילופי הגזים בהרדמה עם הנשמה ספונטנית לעומת הרדמה עם שיתוק והנשמה מכאנית?
א) הנשמה מכאנית גורמת לפגיעה חמורה משמעותית יותר.
ב) הנשמה ספונטנית מונעת לחלוטין את הפגיעה בחילופי הגזים.
ג) רוב הפגיעה בחילופי הגזים מתרחשת כבר עם ההרדמה והנשימה הספונטנית, והוספת שיתוק והנשמה מכאנית מוסיפה רק פגיעה מינורית.
ד) אין נתונים המשווים בין שני המצבים.
שאלה 24: איזה מהשינויים הבאים אינו מתרחש במעבר ממצב ערות למצב שינה?
א) ירידה בנפח הנשימה (VT​) ובדחף הנשימתי.
ב) ירידה ב-FRC.
ג) עלייה משמעותית בריכוז החמצן בדם.
ד) ירידה באוורור של האזורים התלויים בריאה.
שאלה 25: מהי התרומה של אוורור קולטרלי (Collateral ventilation) לאי-התאמה בין אוורור לזרימה באסתמה?
א) הוא מחמיר את השאנט הריאתי.
ב) הוא מאפשר אוורור מסוים של נאדיות מאחורי דרכי אוויר חסומות, והופך שאנט פוטנציאלי לאזור של VA​/Q נמוך.
ג) הוא גורם להיווצרות מת-חלל פיזיולוגי.
ד) אין לו תפקיד משמעותי באסתמה.
שאלה 26: בהתבסס על משוואת הגז האלוואולרי, כיצד היפוונטילציה (המובילה לעליית PaCO2​ מ-40 ל-80 ממ"כ) תשפיע על ה-PaO2​ במטופל הנושם אוויר חדר?
א) ה-PaO2​ יעלה.
ב) ה-PaO2​ לא ישתנה.
ג) ה-PaO2​ יירד באופן משמעותי.
ד) לא ניתן לחשב זאת ללא נתוני FiO2​.
שאלה 27: מהו ההבדל העיקרי בין המנגנון הגורם להיפוקסמיה בפנאומוניה לבין המנגנון באמפיזמה קשה?
א) בפנאומוניה המנגנון העיקרי הוא פגיעה בדיפוזיה, ובאמפיזמה הוא היפוונטילציה.
ב) בפנאומוניה המנגנון העיקרי הוא שאנט, ובאמפיזמה הוא VA​/Q mismatch.
ג) בשניהם המנגנון העיקרי הוא שאנט.
ד) בשניהם המנגנון העיקרי הוא VA​/Q mismatch.
שאלה 28: מדוע חולה עם פיברוזיס ריאתי עלול לפתח היפוקסמיה חמורה במאמץ, גם אם החמצון שלו במנוחה תקין?
א) כי במאמץ ה-FRC שלו יורד בחדות.
ב) כי הפגיעה בדיפוזיה הופכת למשמעותית יותר כאשר זמן המעבר של הדם בקפילרה מתקצר.
ג) כי במאמץ מתפתח שאנט תוך-לבבי.
ד) כי במאמץ תגובת ה-HPV שלו מדוכאת.
שאלה 29: מה קורה לחלוקת זרימת הדם הריאתית בהרדמה עם PEEP?
א) זרימת הדם מוסטת באופן שווה לכל אזורי הריאה.
ב) זרימת הדם מוסטת מהאזורים התלויים לאזורים הלא-תלויים.
ג) זרימת הדם מוסטת מהאזורים הלא-תלויים המנופחים לאזורים התלויים (שעלולים להיות אטלקטטיים).
ד) ה-PEEP אינו משפיע על חלוקת זרימת הדם.
שאלה 30: בהתבסס על הפרק, מהו האפקט של הנשמה בנפח מתחלף נמוך (6−8 מ"ל/ק"ג) על מטופל מורדם?
א) היא גורמת בהכרח להיפרקרביה.
ב) היא מחמירה אטלקטזיס בהשוואה לנפחים גדולים.
ג) היא נחשבת לאסטרטגיה הגיונית ו"מגינה", שכן היא דומה לנשימה הספונטנית של אדם ער.
ד) היא אינה מומלצת בריאות בריאות.
שאלה 31: מהי התופעה של "Venous admixture"?
א) ערבוב של דם מהווריד הנבוב העליון והתחתון.
ב) מונח כולל המתאר את האפקט המשולב של שאנט אמיתי ושל אזורי VA​/Q נמוך על תכולת החמצן בדם העורקי.
ג) מדד לכמות הדם הוורידי החוזר ללב.
ד) שם נרדף למת-חלל פיזיולוגי.
שאלה 32: כיצד משפיעה הגדלת FiO2​ על שאנט אמיתי ועל אזורים של VA​/Q נמוך?
א) היא משפרת את החמצון בשניהם במידה שווה.
ב) אין לה השפעה על אף אחד מהם.
ג) היא משפרת את החמצון באזורי VA​/Q נמוך אך כמעט ואינה משפיעה על היפוקסמיה הנגרמת משאנט אמיתי.
ד) היא משפרת את החמצון בשאנט אך מחמירה את המצב באזורי VA​/Q נמוך.
שאלה 33: על פי הפרק, מהו הגורם העיקרי להיפוקסמיה בפיברוזיס ריאתי?
א) שאנט גדול.
ב) היפוונטילציה.
ג) חוסר התאמה בין אוורור לזרימה (VA​/Q mismatch).
ד) עלייה במת-חלל הפיזיולוגי.
שאלה 34: במהלך ניתוח לפרוסקופי עם פנאומופריטונאום של CO2​, נצפתה עלייה בחמצון למרות היווצרות אטלקטזיס. מה ההסבר הסביר ביותר לתופעה זו?
א) ה-CO2​ הנספג גורם להרחבת כלי דם ריאתיים באופן כללי.
ב) ה-CO2​ מעצים את תגובת ה-HPV, מה שגורם להסטת דם יעילה מהאזורים האטלקטטיים.
ג) הלחץ התוך-בטני מונע זרימת דם לאזורים התלויים.
ד) ה-CO2​ פועל כחומר הרדמה ומשפר את האוורור.
שאלה 35: מהו האפקט של הרדמה אזורית (ספינלית או אפידורלית) גבוהה על תפקודי הריאות?
א) היא גורמת לירידה משמעותית ב-FRC ולאטלקטזיס.
ב) היא גורמת לירידה של כ-20% בקיבולת השאיפתית (Inspiratory Capacity) אך בדרך כלל אינה פוגעת משמעותית בחילופי הגזים.
ג) היא גורמת לשיתוק מלא של הסרעפת.
ד) היא גורמת להחמרה חמורה ב-VA​/Q mismatch.
שאלה 36: איזה שינוי עיקרי מתרחש בחלוקת האוורור במהלך הרדמה במנח שכיבה?
א) האוורור הופך לאחיד יותר.
ב) האוורור מוסט מהאזורים התלויים (הגביים) לאזורים הלא-תלויים (הקדמיים).
ג) האוורור מוסט מהאזורים הלא-תלויים לאזורים התלויים.
ד) אין שינוי בחלוקת האוורור בהשוואה למצב ערות.
שאלה 37: מדוע קצב הדיפוזיה של CO2​ דרך הממברנה האלוואולרית-קפילרית מהיר פי 20 מזה של חמצן?
א) מכיוון שהמולקולה שלו קטנה יותר.
ב) מכיוון שמפל הלחצים שלו תמיד גדול יותר.
ג) מכיוון שהוא מסיס הרבה יותר ברקמה, למרות משקלו המולקולרי הגבוה יותר.
ד) מכיוון שהוא נקשר להמוגלובין מהר יותר.
שאלה 38: מטופל מורדם ומנושם מכאנית. מהי הדרך הפשוטה ביותר לתקן היפרקרביה שנוצרה עקב עלייה במת-חלל הפיזיולוגי?
א) להעלות את ה-PEEP.
ב) להעלות את ה-FiO2​.
ג) להעלות את האוורור הדקתי (minute ventilation).
ד) לתת תרופות מרחיבות סימפונות.
שאלה 39: מהי ההשפעה של השמנת יתר על ה"חלון הבטוח" (זמן עד דה-סטורציה) במהלך פרה-אוקסיגנציה לפני אינטובציה?
א) היא מאריכה את החלון הבטוח.
ב) אין לה השפעה על החלון הבטוח.
ג) היא מקצרת משמעותית את החלון הבטוח.
ד) ההשפעה תלויה בסוג חומר ההרדמה.
שאלה 40: איזה מהבאים אינו נחשב כלי באסטרטגיית "הנשמה מגננת" (Protective Ventilation) המוזכרת בפרק?
א) שימוש בנפח מתחלף נמוך.
ב) ביצוע תמרוני גיוס.
ג) שימוש בקצב נשימות גבוה ככל האפשר.
ד) שימוש ב-PEEP.
Made with